פסק-דין בתיק ב"ל 29223-10-12

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 21.8.12 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 27% נכות צמיתה מיום 2.2.12 (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1        המערער הגיש תביעה להחמרת מצב בתאריך 23.3.11 אליה צירף עותק מהחלטת המומחה לרפואה תעסוקתית שהיתה שגויה שכן צורף בטעות אישור המעיד על כשירות לעבודה ולא התייחסה להחמרת מצב. מאוחר יותר תקן המערער הטעות והגיש בתאריך 2.2.12 אישור מתוקן של רופא תעסוקתי שהסתמכה על בדיקה אורטופדית מיום 11.10.10 כך צוין באישור קרי: בדיקה שהתקיימה עוד קודם להגשת התביעה להחמרת מצב מיום 23.3.11. 

2.2        התקנה קובעת כי לא תקבע דרגת נכות מחדש בעד התקופה שלפני מועד הגשת הבקשה. לטענתנו הבקשה הוגשה ב- 3/2011 הוועדה שוגה בפרשנותה בכותבה שאין בסמכותה לשנות את מועד התחולה לפני האישור הרפואי שצורף לבקשה שהוגשה ב- 2.2.12.

            פרשנות הוועדה הינה שגויה שכן התקנה אינה מתייחסת למועד הגשת האישור הרפואי, אלא על מועד הבקשה להגשת החמרת המצב. כוונת המחוקק היתה שבמועד להגשת הבקשה להחמרת המצב, תהיה בפועל החמרה והתעודה הרפואית המתוקנת שהוגשה בשלב מאוחר להגשת הבקשה, אכן מראה זאת.

            הטיעון אליו נתפסת הוועדה הינה טיעון טכני מישני.

3.         טענות המשיב:

3.1        הוועדה דנה באישור החמרת מצב שהוגש ב - 2.2.12 בהתבסס על אישור לפי תקנה

36 מיום 29.1.12.

אין חולק ולא יכול להיות חולק שככל שהוועדה דנה בבקשה זו היא לא מוסמכת לקבוע נכות מוקדמת לזו שנקבעה על ידה ואני מפנה למה שטענתי קודם.

ב"כ המערער מודה שלא הגיש בשנת 2011 אישור לפי תקנה 36 וככל שטענתו היום היא שהבקשה משנת 2011 לא נדונה, אזי טענה זו מקומה או בפניה למל"ל שיסביר מדוע לא דנו בבקשה ואז ההסבר יהיה ככל הנראה שהיא לא הוגשה כדין כי לא הוגש לה אישור לפי תקנה 36, ועל זה יוכל להגיש תביעה על החלטה לבית הדין.

לכן אי אפשר לאחוז את החבל משתי קצותיו. אי אפשר לבוא ולטעון שלא קיבלתי הודעה שלא דנים בתביעה שלי ב - 2011 ומנגד משום מה להגיש תביעה חדשה ב - 2.2.12 עם אישור חדש. אם סבר ב"כ המערער שצריכים לדון ב - 2011 למה הגיש ב"כ המערער בקשה חדשה?

3.2        בהפנייה למכתב ב"כ המערער מיום 30.1.12 שם מציין המערער כי הוא מבקש להגיש בקשה חדשה לתביעה לדיון מחדש ומצרף אישור מרופא תעסוקתי שתומך בבקשה להחמרה, למעשה מדובר בבקשה נפרדת שאינה קשורה לבקשה הראשונה.

המכתב שהגיש המערער צורף לו אישור לפי תקנה 36 הוא מ - 29.12.11 כשהמכתב הנושא כותרת "בקשה לתביעה לדיון מחדש" מ - 30.1.12 הוגש ב - 2.2.12 ולכן נכתב על ידי הוועדה מועד זה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213 ).

5.         על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6.         לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.

7.         לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערער ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לו.